חגורת התנ"ך
איזור בארצות הברית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חגורת התנ"ך (באנגלית: Bible Belt; "חגורת הביבליה") הוא כינוי רווח לתיאור אזור בדרום ארצות הברית המאופיין בשמרנות חברתית הנובעת מזרם הנצרות פרוטסטנטית-אוונגליסטית ומהווה חלק משמעותי מהחברה והתרבות. מספרם באוכלוסייה של המשתייכים ומשתתפים בחיי הכנסייה הנוצרית הוא גבוה במיוחד.
לחגורת התנ"ך משתייכים אזורים מדרום ארצות הברית ומדרום מזרח ארצות הברית. בתקופת שלוש עשרה המושבות (1607–1776) היה דרום ארצות הברית מעוז הכנסייה האנגליקנית. המעבר לשליטתם באזור של זרמים אחרים של הנצרות התרחש מהמהפכה, ובמהלך המאה ה-19. המדינות באזור חוו גידול משמעותי בפעילותן של קבוצות אבנגליסטיות, שהשתייכו למה שכונה התחייה הנוצרית (Christian revival), בתקופת ההתעוררות הדתית השנייה. רוב קבוצות אלו היו מזוהות עם הבפטיזם, המתודיסטים והפרזביטראנים, והקנו להם אחיזה רחבה באמונה הדתית הרווחת באזור.
השימוש הראשון במונח "חגורת התנ"ך" היה על ידי העיתונאי ה. ל. מנקן בכתבה שפורסמה בשנת 1924 בשיקגו טריביון.[1]
המונח מתאר אזורים נוספים גם במדינות אחרות, בהן הולנד, קנדה, אוסטרליה, שוודיה, פינלנד, סין והודו.